פורום סטודנטים לכלכלה חיפה

ד”ר עמי וטורי הוא כלכלן ומרצה להיסטוריה בחוג לתולדות עם ישראל באוניברסיטת חיפה

מהי סוציאל דמוקרטיה? הסוציאל דמוקרטיה היא ענף בסוציאליזם שגורס שהסוציאליזם לא ימומש באמצעות מהפכה חד פעמית אלא ע”י תהליך ממושך והדרגתי והדמוקרטיה היא חלק בלתי נפרד ממנו.

האידיאולוגיה של הסוציאל דמוקרטים הסקנדינבים ( שוודיה נורווגיה, דנמרק, פינלנד). שוודיה היא המדינה המובילה אידיאולוגית ופוליטית. הגרסא המלאה של האידיאולוגיה הסוציאל דמוקרטית הסקנדינבית נוסחה בשנות ה-20 וה-30 של המאה הקודמת. על ידי תנועה פוליטית שניהלה מאבק קשה על מעבר שוודיה מקפיטליזם על גבול הפיאודליזם לסוציאל דמוקרטיה. הוגה הדעות החשוב ביותר של הסוציאל דמוקרטיה השוודית  הוא נילס קרלבי, שמת ב1926 כשהון בן 34. קרלבי  הציב את הגדרה חדשה למושגים הבאים  הון, קפיטליזם, סוציאליזם. הגדרה שמנחה עד היום את הסוציאל דמוקרטים הסקנדינביים.

הון - מוגדר כזכות על פירות אמצעי הייצור. למשל - המכונית, היא פרי של אמצעי הייצור. לפי החוק בישראל אם אני מוגדר כבעלים של מכונית, יש לי את הזכות להשתמש באותה מכונית ולעשות בה כמעט ככל העולה על רוחי. עם מישהו לוקח את המכונית שלי ברשותי, זה בסדר, אם בלי רשותי החוק מגדירו כגנב. משמע לפי החוק הישראלי על פרי הייצור הזה - המכונית, יש לי זכות בלעדית והוא לכן לפי הגדרתו של קרלבי מכונית זו היא הון המצוי רק בבעלותי. לא רק בעלות היא זכות על פירות הייצור. גם מנהל במפעל שמחזיק צי מכוניות, והרשאי להשתמש במכונית לפי שיקול דעתו למרות שאינו בעליה אוחז למעשה בהון המתבטא בזכותו על פרי ייצור זה.

קפיטליזם - מצב שבו הזכויות על פירות הייצור מרוכזות בידי מעמד אחד שליט. העשירון העליון, בכירי המפלגה, וכו’

סוציאליזם - השליטה בפירות הייצור וחלוקתם בידי הכלל. מתוך זה ניתן לממש ערכים נוספים כמו ביטול המעמדות כי ברגע שזה ממומש, נגזרים ערכים כמו שוויון בתוצאות ולא רק שוויון בהזדמנויות. שוויון בתוצאות אומר שבדברים המהותיים, לא יהיו בינינו הבדלים. שוויון בהזדמנויות בלבד משמעותו שאין בינינו שיווין גם באפשרויות בפועל כי יש תמיד מי שנמצא במובהק בראש הפירמידה ומי שנמצאים בתחתיתה.

המודל הסקנדינבי כיום

בבסיס המודל הסקנדינבי עומדים ארגוני העובדים וזכויות ארגוני העובדים. בארצות סקנדינביה קל מאוד להקים ארגוני עובדים. זכות קיומם אינה מותנית בגודל ובהתנהלות פנימית למעט הדרישה לדמוקרטיה פנימית. בנוסף, בארצות סקנדינביה וצרפת, זכות השביתה היא המתירנית בעולם.

זכויות השביתה בארצות סקנדינביה

זכות שביתה קלאסית - כאשר ההסכם הקיבוצי מופר, או פג תוקפו, או שאינו קיים מותר לעובדים שעליהם אמור לחול ההסכם לשבות. לשביתה כזו, יש הגנות רגילות - אסור לפטר את העובד השובת, אסור לתבוע אותו נזיקין על הנזק שנגרם למעביד מהשביתה, לשכות התעסוקה לא ישלחו עובדים להחליף את העובדים השובתים. זכות שביתה כזו מתקיימת גם בישראל אם כי בניגוד לארצות סקנדינביה היא מותנית במספר השובתים (לפחות חצי מכלל העובדים) בסקנדינביה כל קבוצה בלא קשר לגודלה היחסי במקום העבודה רשאית לשבות במצב זה במידה והיא מהווה ארגון עובדים נפרד .

שביתת סולידריות - עובדים שיש להם הסכם קיבוצי בתוקף, רשאים לשבות על מנת להזדהות או לסייע לקבוצת עובדים אחרת שלהם אין הסכם עם המעביד. בישראל, בדומה לרוב הארצות, שביתות סולידריות מותרות רק לכמה שעות. בארצות סקנדינביה, שביתות כאלה מותרות ללא הגבלה על זמן או היקף. לא רק סולידריות עם ארגון עובדים באותו תחום, גם סולידריות עם ארגון עובדים בתחום אחר, ואפילו עם ארגון עובדים ששובת שביתה במדינה אחרת. למשל, לפני שנה וחצי שבתו עובדי העץ בשוודיה בסולידריות עם עובדי העץ בפינלנד. המעסיק כמובן, לא מחויב לשלם לעובדיו השובתים.

שביתת חרם - קיים רק בארצות סקנדינביה. במידה ויש מעסיק שאינו חתום על הסכם קיבוצי ואין חברי ארגון שעובדים אצלו, ארגון העובדים יכול ללחוץ על המעסיק בצורת שביתת חרם. עובדי הארגון בחברות אחרות לא יבצעו שירותים עבור החברה המוחרמת. בד”כ די באזהרה. בד”כ מבוצע נגד חברות זרות שאינן מבינות את שוק העבודה הסקנדינבי ובחרות לנסות ולייבא את שיטות העסקה הנהוגות אצלן. דוגמא בסוף שנות ה 90 טויז אר אס החליטו לפתוח חנויות בשוודיה ולא הסכימו לחתום על הסכם קיבוצי. אחרי 30 יום החברה נשברה.

ש: זה לא קצת דיקטטורה?

ת: הסקנדינבים מאמינים בחופש מ… לא בחופש ל - כלומר חופש מניצול, חופש מעושק וכו’ ולא החופש לנצל לעשוק וכ”ד.

אם בכל זאת אירעה שביתה בניגוד לכללים, מותר למעסיק לנסות לפטר את השובתים ולהביא עובדים במקומם, אך עדיין לא ניתן לתבוע את העובד על נזקי השביתה מעל לסכום סמלי. בישראל המעסיק יכול במגזרים רבים לתבוע עובד השובת באופן לא חוקי על כל הפסדיו.  עם זאת בפועל בסקנדינביה גם בשביתה לא חוקית נדיר לאור כוחם של האיגודים מצב שבו המעסיק מנצל הרשאות אלו.

זה שמשהו נקרא במדינה מסוימת ארגון עובדים עוד לא אומר שהוא אכן ארגון עובדים. המבנה של ארגון עובדים חייב להיות כזה בו הכוח עובר מלמטה למעלה. אחרת זו עריצות שאינה טובה בהרבה מעריצותם של הבעלים וההנהלה. בארגוני העובדים הסקנדינביים יחידת הבסיס של הארגון נקראת קלוב (מועדון) או החלקה. יחדה זו תכלול את כל העובדים חברי הארגון במקום העבודה, או כמה מקומות עבודה קטנים בקרבה גיאוגרפית ובאותו ענף כלכלי. בקלוב כולם יכולים לבחור ולהיבחר. מעל הקלוב ישנה החטיבה שמאגדת מספר קלובים מאותו ענף. גם להנהגתה כולם יכולים לבחור ולהיבחר. מעל החטיבה - הארגון הענפי שיש לו אסיפה - קונגרס שאיליו בוחרים החברים במסגרת אזורי בחירה החופפים לחטיבות כל חברי האירגון יכולים למעט חריגים מעטים (עובדים בשכר של הארגון) להיבחר וכולם יכולים לבחור. החברות בארגונים היא לפי שיוך המפעל ולא לפי העיסוק של העובד. האיגודים עצמם חברים בפדרציות. יש כעיקרון 3 פדרציות של איגודים - צווארון כחול, צווארון לבן והאקדמאים. גם הפדרציה היא ישות משפטית נפרדת וגם הארגונים הענפיים בנפרד. לכן הם יכולים גם לפרוש מהפדרציה אם היא אינה מעניקה להם יחס סביר (בפועל פעולות כאלו כמעט אינן קורות כי יש להן מחיר כלכלי ואין בהן צורך). אדם שמסיים את עבודתו ולא יצא לגמלאות ממשיך להיות שייך לקלוב האחרון שלו או לחטיבה האחרונה. ההסתדרות הכללית בישראל בנויה אחרת.[1] בארגוני העובדים הנורווגים והדנים - כל הסכם קיבוצי והפסקת סכסוך עבודה, כפופים לאי אמון פוטנציאלי באמצעות הצבעה על ההסכם או על הפסקת השביתה.

ארגוני העובדים מקיפים אחוז גדול מקרב השכירים. בשוודיה כ-80% מהעובדים מאוגדים. באמצעות כוחם הם קובעים את שכר המינימום בארצות אלה. שכר המינימום נקבע במונחים יחסיים, וגבוה בהרבה מבארץ. מנקה בשכר מינימום בשוודיה זכאי לכ-1600 אירו לחודש עבודה של 174 שעות, תשלומי מעביד נוספים בגובה של כ 40% משכרו הכולל וחופשה שנתית בתשלום של 5 שבועות. גם באופן יחסי זה גבוה בהרבה מ בישראל.

שאלה: איך החברות לא בורחות לסין?

תשובה: רוב העבודה המתבצעת בחברות המתועשות היא עבודת שירותים. אי אפשר להעביר מסעדות, אוטובוסים ושירותים נוספים לסין. יכולות לעבור רק מפעלי תעשייה. איך מעבירים - או לשנע או לתת למפעלים להתבלות. לעובדים יש כוח לגבות מחיר מהמעסיקים על ניסיונות כאלה. אם מדובר בתעשייה שיכולה להתקיים בהודו ובסין, היא לא תישאר בשוודיה אבל גם לא במדינות אחרות באירופה עם שכר מינימום נמוך. תעשיות העץ, וולבו הנדסה, ותעשיות נוספות - נשארות בשוודיה.

בנוסף, לארגוני העובדים יש זכויות ניהול - דמוקרטיה תעשייתית. ארגוני העובדים הם שותף פוטנציאלי בכיר בעבודה. בכל מקום עבודה מסדר גודל מסוים, ארגון העובדים ממנה את פקחי הבטיחות להם סמכות לעצור את העבודה אם יש סיכון לרווחת ובטיחות העובד. אפילו במקום עבודה בו אין ארגון עובדים, העובדים מחויבים לבחור מקרבם מישהו שיהיה פקח בטיחות ויחזיק בסמכויות. המעסיק חייב להעביר לקלוב של העובדים את כל המידע הרלוונטי שיש ברשותו לעובדים. זה כמעט כל המידע העסקי. חלה עליהם חובת סודיות כמובן. חובה שלישית - בכל חברה בע”מ עם מעל 25 עובדים, יש דירקטוריון עם 2 חברים הממונים על ידי ארגון העובדים. בחברות גדולות יותר, שליש מחברי הדירקטוריון ממונים על ידי העובדים.

צד הרווחים - הצד הפיננסי. הבעלים של רוב ההון הפיננסי בארצות סקנדינביה הן  קרנות שונות בבעלות הממשלה או ארגוני העובדים. מאחר שהחברה מחויבות לשלם ריבית ודיווידנד רגילים לקרנות ובנוסף, החברה מחויבת לשלם שכר גבוה לעובדיי הייצור נוצר מצב המקטין את הכסף הפנוי המיועד לבעלי השכר הגבוה בחברה. בשוודיה 4000 המנהלים הבכירים במגזר העסקי מרוויחים בממוצע פי 5 משכר המינימום. מעל 65% מההון הפיננסי בשוודיה מוחזק בקרנות ציבוריות בבעלות המדינה או האיגודים . לקרנות הציבוריות בארצות סקנדינביה מחויבות לקוד אתי שעל פיו לא רשאיות להשקיע בחברות שלא מקיימות את אמנות ארגון העבודה העולמי, או  אמנות בנושא איכות הסביבה של האו”ם.

שאלה: אז איך יש כמה שוודים שממש עשירים?

תשובה :על פי מדד השוויון המצטבר, מדינות סקנדינביה הן השוויוניות בעולם ובהיסטוריה המודרנית. עדיין המנהלים מרוויחים יותר מהזוטרים. המטרה היא שלא יהיו פערי הכנסה משמעותיים שנובעים מפערי כוח.

שאלה איך מתמודדים עם בריחת מוחות?

יש אנשים שיכולים להרוויח יותר. אבל לפרט יש בד”כ עוד שיקולים מלבד השכר. איכות החיים בסקנדינביה טובה יותר. בנוסף - משפחה, בית, חברים. אלה נשארים שם. יש הרבה יותר ישראלים באוניברסיטות בארה”ב מאשר סקנדינבים. יש מי שבכל זאת מחליט לעבור והשוודים מוכנים לשלם את המחיר. צמיחה איננה חזות הכול. מדידת הצמיחה לא לוקחת בחשבון את כל המדדים הנכונים. למשל, ארצות סקנדינביה הן מהמדינות המתועשות בעלות טביעת הרגל האקולוגית העודפת הקטנה ביותר.

המרכיב השלישי שקיים במודל הוא מרכיב מדינת הרווחה. נטל המס בסקנדינביה הוא גדול יותר מ בישראל. בישראל יש סה”כ כ-40 אג’ מס על כל שקל, בסקנדינביה 50. מכאן החינוך חינם מפעוטון עד סוף האוניברסיטה, בריאות חינם, טיפולי שיניים חינם עד גיל 18.

פורמלית, קו העוני בסקנדינביה הוא על 60% מהחציון ולא 50% מהחציון כמו בישראל. כשמראים שיש עניים ב-OECD זה כי לא לוקחים בחשבון את שווי הדיור שניתן למי שאין לו דירה כאשר למשהו כן יש דירה בבעלותו ללא משכנתא או עם משכנתא צנועה.  המינימום המובטח בשבדיה למשפחה בת 4 נפשות  הוא דירה של 100 מ”ר, ו-1400 אירו בחודש.

ש: אם הכל כל כך טוב, למה לא כולם מאמצים את המודל? ת:ברגע שיש מישהו שמקבל יותר, יש מישהו שמקבל פחות. בשוודיה פחות כדאי להיות בעל הון. אם מחר שכר המינימום בישראל היה עולה ל-7000 שקל, (כלומר שקול יחסית לשבדיה), יש אנשים שהיו מפסידים הרבה. ודווקא אלה החזקים יותר. ואיך משנים את זה ? משנים את מאזן הכוחות הפוליטי. לא רק בפרלמנט. גם מחוץ לפרלמנט.

ש: איך מתמודדים עם זה שאנשים מוכשרים לא יעזבו? ת: היום, השכר אינו פונקציה של כישורים אלא של קירבה לצלחת. במגזר הפרטי, יותר מבמגזר הציבורי. הגדרת הדמוקרטיה היא שההחלטות מתקבלות על ידי כמה שיותר אנשים. כך זה במדינה. היום, במקום העבודה - ההחלטות מתקבלות בדרך כלל ע”י פה אחד, הפה של הבעלים. אין לעובדים שליטה על מה שקורה במסגרת מקום העבודה שלהם בו הם מבלים חלק ניכר מחייהם. חברות בבעלות ציבוריות לפחות כפופות לגופים נבחרים ומפקחים. במגזר הציבורי יש ביקורת על השחיתות, במגזר הפרטי יש שחיתות מעצם הגדרתו כי כל אחד מהבעלים פועל מראש ובהרשאה מלאה אך ורק לטובתו שלו.

רק לאחרונה ההסתדרות החלה לעשות מעשי ארגון עובדים ורק כי מאותגרת על ידי ארגונים אחרים מבחוץ. אין להם אינטרס מובנה להוסיף ארגוני עובדים נוספים. ארגון עובדים היא תמיד עבודה קשה. רק היום זה קל בסקנדינביה. והם ירקו הרבה דם עד שהם זכו להגיע למצב הזה.

ש: איך מועסקים שם חברי האיחוד האירופי? ת: אין בעיה, אותן זכויות. אפילו כאלה שאינם חברי האיחוד יכולים לעבוד אם המעסיק הוכיח שניסה ולא הצליח למצוא עובד חבר האיחוד. החשוב הוא שהמעביד חייב להעסיק תחת חוקי העבודה הסקנדינבים וההסכמים הקיבוציים הרלוונטיים. באיחוד האירופי כחברה יש מאבק בין השמאל בראשות הסקנדינבים ומולם הימין. יש עוד ארגוני עובדים ומפלגות שעומדים לצד השמאל הסקנדינבי. מצד שני גם בשוודיה יש אנשים שהשקפת עולמם ימנית. היום בספרד המפלגה הסוציאליסטית חזקה ביותר. בצרפת ארגוני העובדים קטנים  אבל “מופרעים” והם שמשמרים את מדינת הרווחה. זכות השביתה מאוד מתירנית. יתכן שישראל יותר משהיא מסוגלת להגיע למודל הסקנדינבי מסוגלת להגיע למודל הצרפתי.

שאלה: אין בעיה שאנשים בוחרים להישאר בבית ולא לעבוד? תשובה: כמובן שהשלמת ההכנסה מותנית בסקנדינביה בנכונותך לעבוד. אבל בין הקוטב של זה לבין תכנית ויסקונסין שלנו יש פער אדיר. דמי אבטלה על בסיס השכר האחרון מובטחים בשבדיה ל-14 חודש וניתן לקבל הארכה נוספת בהתאם לנסיבות. (משפחות עם ילדים מקבלות אוטומטית הארכה). מי שלא מצליח למצוא עבודה המדינה מחויבת לדאוג לו לעבודה בשכר שלא יפול מהשכר המינימאלי בהסכם הקיבוצי הרלוונטי. מי שרוצה לקבל בארץ את המינימום של המינימום, מחויב לעשות עבודות שירות ועליהן מתקבלת למעשה קצבת הבטחת הכנסה שהיא מתחת לגובה שכר המינמום אפילו. למרות התנאים הטובים למובטלים, בשוודיה 70% מהאוכלוסייה בגיל העבודה מועסקים ובישראל רק כ 60%.

אז מי עושה את העבודות השחורות? יש בשוודיה מהגרים אך אין עבודה שהיא רק של מהגרים. הם שותפים בכל מרקם החיים אך אכן הם נמצאים יותר בעבודות ה”שחורות”. בענף הבניין, השכר הוא גבוה מהממוצע ולא נמוך ממנו לכן רוב העובדים הם שוודים ותיקים. מבחינת השוודים מי שמגיע לשוודיה הוא שוודי. לא משותף לכל ארצות סקנדינביה. נורווגיה ודנמרק פחות סובלניות למהגרים.

מה דעתך על סיכויינו להגיע למודל הסקנדינבי? זה לא המודל הסקנדינבי, זה המודל הסוציאל דמוקרטי. במקרה הוא יושם בסקנדינביה. ברוב ארצות אירופה יש חלק ממה שיש בסקנדינביה. לא רק שזה מודל ישים, זה המודל המתאים לחברה מתועשת.

עד כמה השפיעו מגמות העשורים האחרונים של הניאו ליברליזם העולמי? המפלגה הימנית בשוודיה (השמרנית) דווקא זזה שמאלה ב-40 השנים האחרונות פשוט בגלל הצורך להיבחר. הניאו ליברליזם משפיע על סקנדינביה יותר מבחינה חיצונית. כאשר מדינות כמו בריטניה, ארה”ב, גרמניה פונות ימינה, מדינות סקנדינביה צריכות לתת לזה תשובות. למשל, אם חייבים לתת להון לנוע באופן חופשי אז בתגובה מאיצים את העברת ההון לידיים ציבוריות. הסכמה לתנועת עובדים תוך התעקשות על התנאים להם יזכו. הניאו-ליברליזם, למרות הדימוי, שטף בעיקר את הארצות האנגלו סקסיות ולא את כל מדינות אירופה. יש פחות נטייה להחזיק את הניהול בשליטה ממשלתית אבל את ההון כן. ההון הפיננסי מרוכז יותר ויותר בידיים ציבוריות. כמעט כפול מזה שלפני 20-30 שנה. יכולה להיות הפרטה של הניהול אבל לא של הבעלות הכללית.

[1] ועידת הנבחרים - בחירות כלליות, יחסיות ומפלגתיות. המפלגות הקיימות קובעות אילו מפלגות יוכלו להתמודד. אין הפרדה ענפית. מועצות הפועלים - נבחרות באותו מועד בו נבחרת ועידת ההסתדרות - בחירה מקומית אבל לא לפי מקום העבודה אלא לפי מקום המגורים. כך אדם שעובד בת”א ותחת אחריות מועצת פועלי תל אביב אך גר במקום אחר, לא בוחר בת”א אלא במקום מגוריו. יש וועדים ענפיים, אך יש להם זכויות מוגבלות והבחירה אליהם לא תלויה בחברות בהסתדרות. ההיבחרות - רק עובדים מעל שנתיים, עם קביעות (מה שיגיע יותר מאוחר).